מה עושים במקרים שדלקת בשתן חוזרת?

דלקת שתן או דלקת בדרכי השתן היא מחלה זיהומית שנגרמת בעקבות חדירה של חיידקים לדרכי השתן. המחלה יכולה לפגוע בנשים ובגברים אך השכיחות שלה בקרב נשים גבוהה יותר. באופן דומה השכיחות שלה בקרב ילדות גבוהה מזו שאופיינית לילדים.

שכיחות המחלה בקרב ילדות נעה בין שלושה לחמישה אחוזים עם שיא של היארעות בתקופת הגמילה מחיתולים.

התסמינים של דלקת שתן

תסמיני דלקת שתן יכולים לבוא לידי ביטוי בשלוש דרכים מרכזיות להלן:

• בקטריוריה אסימפטומטית – נוכחות של חיידקים בדרכי השתן ללא תסמינים. מצב זה מתגלה לרוב באופן אקראי ומחייב טיפול בכל מקרה ממגוון סיבות. ראשית ייתכן כי התסמינים יופיעו בהמשך וכן בקרב נשים בהיריון נוכחות של חיידקים בדרכי השתן מקושרת עם התפתחות של דלקת חריפה בכליות, תמותת תינוקות ועלייה בסיכון ללידה מוקדמת.
• ציסטיטיס – דלקת בדרכי השתן התחתונות ובשלפוחית השתן. מחלה זו באה לידי ביטוי בכאבים ובתחושת צריבה בזמן מתן שתן, בתחושה של צורך דחוף להתרוקן שלא קשורה למידת המלאות של השלפוחית, בתדירות השתנה גבוהה מאוד, בכאבים באזור האגן ועוד.
• פיילונפריטיס – דלקת בשתן שמערבת את הכליות. יכולה לבוא לידי ביטוי בחום גבוה, כאבי גב, הקאות, בחילות, צמרמורות ועוד.

טיפול בדלקת

מאחר והמחלה נגרמת בכל המקרים בעקבות זיהום חיידקי הרי שהטיפול במחלה כולל שימוש בתרופות אנטיביוטיות שונות שצריכות להתאים לסוג החיידק המזהם.

כמו כן לרוב התרופות האנטיביוטיות ניתנות בשילוב עם תרופות שונות שמיועדות להביא להקלה בחומרת התסמינים כמו למשל משככי כאבים, תרופות להורדת החום ועוד.

מה היא דלקת שתן חוזרת?

במקרים מסוימים החולים סובלים מהמחה פעם אחר פעם באופן כרוני. למעשה כיום ידוע כי עשרים עד שלושים אחוז מהנשים החולות יסבלו לפחות מהתפרצות אחת נוספת של המחלה בימי חייהן וכי בקרב ילדות עד שני שליש מהחולות סובלות מהתפרצות נוספת אחת תוך שנה וחצי מההתפרצות הראשונית.

ההגדרה המדויקת של דלקת שתן חוזרת היא הופעה של שלושה זיהומים בדרכי השתן במהלך השנה האחרונה או הופעה של שני זיהומים במהלך חצי השנה האחרונה. במאמר זה נפרט אודות הגורמים האפשריים להופעת דלקת שתן חוזרת.

גנטיקה

כיום ידוע כי ישנם מרכיבים גנטיים מסוימים שאופייניים לנשים רבות שסובלות מהופעה חוזרת ונשנית של דלקת בדרכי השתן. הסברה היא שהמוטציות הגנטיות שאופייניות לחולות אלה מעלות את האפיניות של תאי האפיתל בדרכי השתן לחיידקים מסוג E-Coli.

ניגוב לא נכון של הישבן וחוסר הקפדה על היגיינה

אחת מהדרכים בהן המחלה יכולה להתפרץ היא העברה של חיידקים מפי הטבעת לפתח השופכה בזמן ניגוב הישבן לאחר יציאה. נשים שמנגבות את הישבן מכיוון פי הטבעת לכיוון הנרתיק מעבירות את החיידקים באופן ישיר לפתח השופכה ובכך מגדילות מאוד את הסיכון לחלות במחלה. הדבר נכון גם לגבי נשים שלא מקפידות על היגיינה אישית נאותה.

מום מכני או אנטומי

במקרים של אצירת שתן אוכלוסיית החיידקים יכולה לשגשג ביתר בדרכי השתן. מצבים כאלו יכולים להיגרם בעקבות הגדלה שפירה או ממאירה של בלוטת הערמונית, בעקבות גידול בדרכי השתן, בעקבות מום מולד ועוד. כמו כן בקרב תינוקות שסובלים מרפלוקס של דרכי השתן ישנה שכיחות גבוהה יותר של המחלה.

שימוש תדיר בקוטלי זרע

ישנם אמצעי מניעה שמכילים חומרים קוטלי זרע. כיום ידוע כי קוטלי זרע מפחיתים את היכולת של החיידקים החיוביים בנרתיק להתמודד עם גורמים פתוגניים. לכן במקרים בהם מתברר שהאישה סובלת מדלקות חוזרות ונשנות בעקבות שימוש בקוטלי זרע, לרוב יומלץ לה לבחור באמצעי מניעה שונה שאינו מכיל קוטל זרע.