
דלקת בדרכי השתן או דלקת בשתן היא מחלה שכיחה יחסית ונפוצה בקרב המין הנשי. כיום ידוע כי בין חמישים אחוז לשמונים אחוז מהנשים סובלות מהמחלה לפחות פעם אחת בימי חייהן וכן ידוע כי בין עשרים לשלושים אחוז מהנשים שסבלו מהתפרצות אחת של המחלה יסבלו מאפיזודה את נוספת לפחות.
בקרב הבנים המחלה מופיעה בשכיחות נמוכה יותר שעומדת על אחוז אחד בלבד ולרוב בקרב בנים היא תתרחש עד גיל שנה אחת. במאמר שלפניכם לא נעסוק בדלקת בדרכי השתן בילדים אלא בדלקת בדרכי השתן שפוגעת בנשים פעילות מינית בלבד.
מה הקשר בין דלקת בדרכי השתן לבין קיום יחסי מין?
ראשית יש להפריך מיתוס נפוץ שרווח בקרב הציבור הרחב לפיו דלקת בדרכי השתן היא מחלה מדבקת. ובכן, למרות שאחד מגורמי הסיכון המרכזיים להופעת המחלה בדגש על נשים בגילאים שבין עשרים לארבעים הוא קיום יחסי מין, הרי שהמחלה לא מועברת מהפרטנר המיני לאישה.
בקרב נשים צעירות הדלקת בדרכי השתן מופיעה בדרך כלל בתקופה שבה הן מתחילות לקיים יחסי מין ומסיבה זו לעתים המחלה נקראת “דלקת של ירח הדבש”. כמו כן אחד מגורמי הסיכון למחלה הוא קיום יחסי מין עם פרטנר חדש ובאופן כללי קיום יחסי מין באופן תדיר.
שימוש באמצעי מניעה
במערכת המין הנשית קיימת אוכלוסייה של חיידקים שתפקידם בין היתר למנוע שגשוג של חיידקים מזיקים. כאשר אוכלוסיית החיידקים המגנים נפגעת, הרי שהחיידקים המזיקים עלולים להתרבות ולשגשג ולהגדיל את הסיכון לחלות בדלקת בדרכי השתן.
כיצד ניתן להפחית את הסיכון לחלות במחלה בהקשר זה?
אחת הדרכים להפחית את הסיכון לחלות בדלקת בדרכי השתן היא להקפיד על הטלת שתן לאחר קיום יחסי מין. על ידי הטלת שתן בסמיכות למגע המיני, ניתן למעשה לשטוף את החיידקים שהצליחו לחדור לדרכי המין החוצה ולמנוע בכך את הנדידה שלהם במעלה דרכי המין.
בנוסף לכך הקפדה מרבית על היגיינה חשובה אף היא ובנוסף לכך מומלץ להימנע מלעשות שימוש תדיר בתכשירי בישום היגייניים שעלולים לפגוע באוכלוסיית החיידקים הטובים בדומה לקוטל זרע. מעבר לכל זה בזמן שאישה מקבלת טיפול למחלה מומלץ להימנע מקיום של יחסי מין כדי שהטיפול לא ייפגע וכדי שהאפקט שלו יהיה מרבי.