דלקת בדרכי השתן היא מחלה נפוצה מאוד שפוגעת בעיקר בנשים. למעשה נכון לכתיבת שורות אלה נראה כי חמישים עד שמונים אחוז מהנשים בעולם יחוו לפחות התפרצות של המחלה כשעשרים עד שלושים אחוז מהנשים שיסבלו ממנה פעם אחת צפויות לחלות בה פעם אחת נוספת לפחות.
בדומה לנשים היא שכיחה יותר בקרב ילדות מאשר בקרב ילדים ולמעשה שני שליש מהילדות שיסבלו מהמחלה פעם אחת יחוו אפיזודה אחת נוספת לפחות של דלקת בשתן תוך שנה וחצי מההתפרצות הראשונית.
ממה נגרמת המחלה?
דלקת בשתן נגרמת כתוצאה מחדירה של חיידקים לדרכי השתן. החיידקים הנפוצים ביותר שגורמים לשמונים אחוז ממקרי הדלקת בדרכי השתן נקראים חיידקי E-Coli ובאופן שגרתי ממוקמים במעיים. החדירה של החיידקים לפתח השופכה ממנו הם ממשיכים ועושים את דרכם במעלה מערכת השתן מתבצעת לרוב מפי הטבעת.
זוהי הסיבה לכך שהמחלה פוגעת בנשים בשכיחות גבוהה יותר מאשר בגברים (המבנה האנטומי של הנשים בא לידי ביטוי בין היתר בכך שפי הטבעת ממוקם בסמיכות רבה לפתח השופכה).
הטיפול הקונבנציונאלית במחלה
מאחר והמחלה נגרמת בשל זיהום חיידקי, הרי שהטיפול במחלה מבחינת הרפואה הקונבנציונאלית מסתמך ברובו על מתן של אנטיביוטיקה שמיועדת לחסל את אוכלוסיית החיידקים. לצד הטיפול האנטיביוטי יכול מאוד להיות שהרופא הקונבנציונאלי ירשום למטופל או למטופלת גם תרופות להורדת החום במידה ומופיע חום גבוה וכן תרופות שמטרתן להפחית את חומרת התסמינים מהם סובל המטופל.
מעבר לכך במסגרת הטיפול הקונבנציונאלי נעשה ניסיון לאתר את הגורם שמביא להתפרצות המחלה במקרים בהם מדובר על מחלה כרונית שפוגעת בחולה פעם אחר פעם. במידה ומתגלה גורם ספציפי הרי שלצד הטיפול האנטיביוטי והאנלגטי, ייעשו ניסיונות לטפל בגורם המרכזי שמוביל לכך שהחיידקים מצליחים לחדור לדרכי השתן ולשגשג בהן.
טיפול באמצעות צמחי מרפא
אין עוררין על כך שישנם צמחים רבים בעלי יכולות ריפוי מסוימות. למעשה תרופות רבות שנמצאות היום בשימוש הן למעשה תוצאה של מחקרים שבוצעו בצמחים שהיו ידועים בתחום הפולקלור כבעלי תכונות ריפוי.
ישנם מספר צמחי מרפא שמתאימים לשימוש בחולים בדלקת בדרכי השתן אך חשוב להבין כי הטיפול בצמחי מרפא לא בא להחליף את הטיפולים הקונבנציונאליים כי אם בא לתמוך בהם.
בכל מקרה שבו החולה בוחר לעשות שימוש בצמחי מרפא עליו ליידע על כך את הרופא המטפל על מנת שלא תתרחש אינטראקציה בין תרופתית ועל מנת שההליך הקונבנציונאלי לא ייפגע. בנוסף חשוב להבין כי מפאת קוצר היריעה נזכיר רק מספר צמחים אך הרשימה ארוכה ביותר.
צמחים שמיועדים לחיטוי ישיר
ישנם צמחים מסוימים שידועים כבעלי סגולות של חיטוי. חלק מהצמחים ניתן לחלוט ולשתות וחלק מהם משמשים להפקה של שמנים אתריים שמיועדים למריחה באזור אבר המין. על הצמחים שמיועדים לחיטוי ישיר ניתן למנות את הצמחים הבאים:
- עלי בוכו– צמח שגדל בדרום אפריקה ונחשב לצמח בעלת יכולות החיטוי המרשימות ביותר.
- ערער– הגרגרים של צמח הערער משמשים למגוון של מצבים רפואיים בנוסף לטיפול בדלקת בשתן. בין היתר מדובר על חיטוי של מערכת העיכול לרבות חלל הפה.
- משפחת השפתניים– חברים רבים במשפחת השפתניים גדלים בארץ ישראל. על הצמחים במשפחה זו ניתן למנות את המרווה הרפואית, המשולשת או הריחנית, את הרוזמרין הרפואי, את הקורנית המקורקפת ועוד.
- ענבי הדוב– העלים של צמח ענבי הדוב נמצאו יעילים בהפחתת התדירות של דלקת בדרכי השתן בקרב נשים שסבלו מהמחלה באופן חוזר ונשנה.
צמחי מרפא שמיועדים לחיזוק המערכת החיסונית
חיזוק המערכת החיסונית חשוב במיוחד במקרים שבהם המחלה מופיעה באופן כרוני. כאן לא מדובר בהכרח על טיפול אקוטי במצבי זיהום אלא על טיפול מתמשך שאמור להביא להעלאת היכולת הטבעית של הגוף להילחם בזיהומים. צמחים שמיועדים לחיזוק המערכת החיסונית יכולים להיות למשל שורש אכינצאה, חותם זהב, לה פאצ'ו, ועוד.
צמחים נוספים שמשמשים לטיפול בדלקות בדרכי השתן
מעבר לכל הצמחים שהוזכרו לעיל ישנם צמחים שמיועדים להגברת תפוקת השתן כמו למשל אלמוות הכסף, עלי סרפד, כותלית יהודה או עלי שן הארי. כמו כן ישנם צמחים שידועים כבעלי סגולות אנטי דלקתיות כמו למשל שוש קירח, סולדיגו ועוד.
