דלקת בשתן או דלקת בדרכי השתן היא מחלה יחסית שכיחה שפוגעת יותר בנשים מאשר בגברים. המחלה נגרמת בכל המקרים כתוצאה מהימצאות של חיידקים בדרכי השתן.
הנוכחות החיידקית גורמות למגוון של תסמינים שכוללים בין היתר תחושת צריבה או כאב בעתן הטלת שתן, תחושה של צורך דחוף להתרוקן, התרוקנויות תכופות מאוד באופן תדיר, חום גבוה, כאבים באזור המותן ועוד. יש לציין כי לא כל החולים סובלים מכל התסמינים וכן כי התסמינים יכולים להופיע בדרגות חומרה שונות.
בקרב ילדים השכיחות של המחלה נעה בין שלושה לחמישה אחוז בבנות ובין חצי אחוז לשני אחוז בבנים. כיום ידוע ממחקרים שבוצעו בתחום כי בין חמישים אחוז לשמונים אחוז מהנשים יסבלו לפחות פעם אחת בימי חייהן מהמחלה.
במאמר זה נפרט מעט אודות התסמינים של הדלקת אך נתמקד בעיקר בשיטות האבחון של דלקת בשתן.
התסמינים של דלקת בדרכי השתן
ראשית יש לציין כי ישנם חולם שלא חשים כל תסמינים חרף הנוכחות החיידקית. מצב זה נקרא בקטריוריה א-סימפטומטית ולרוב מצבים אלו מתגלים בבדיקת שתן אקראית. מעבר לכך התסמינים משתנים בהתאם לריכוז החיידקי ובהתאם למיקום של הדלקת בדרכי השתן.
כך למשל במידה והדלקת פוגעת בשלפוחית השתן (מצב הקרוי ציסטיטיס), התסמינים הקלאסיים יכללו כאבים בזמן הטלת שתן, דחיפות ותכיפות בהשתנה, השתנה לילית, חוסר נוחות ואף כאבים באזור האגן וחום גבוה.
לעומת זאת אם הדלקת מערבת את הכליות (מצב הנקרא פיילונפריטיס), התסמינים הקלאסיים יכללו למשל כאבים בגב או במותן, חום יחסית נמוך, הקאות, בחילות ועוד.
החשיבות של אבחון נכון
במידה ומדובר על דלקת קלה, לרוב האבחנה תתבסס על פי ההסתמנות הקלאסית כפי שהיא משתקפת בתלונות החולים. כך למשל במקרים רבים הרופא המטפל יאבחן כי מדובר בדלקת ללא צורך בבדיקות נוספות מעבר לעובדה שהחולה מתלונן על כאבים או תחושת צריבה בעתן מתן שתן, על דחיפות ועל תכיפות בהטלת שתן ותו לא.
עם זאת, מאחר וישנן מחלות שונות שיכולות לבוא לידי באותו האופן מבחינה סימפטומטית, הרי שבכל זאת תמיד מומלץ לבצע אבחנה מדויקת בהתבסס על בדיקות מהימנות תוך שלילת מצבים אחרים שהיו יכולים להתבטא באותו האופן.
מחלות שיכולות להידמות לדלקת בדרכי השתן יכולות להיות למשל זיבה, קנדידה, כלמידיה ועוד. מאחר וכל מחלה דורשת שיטת טיפול שונה, חשוב מאוד לבצע אבחנה מבדלת.
סטיק שתן
בסטיק שתן ניתן להבחין בחומרים שנקראים ניטריטים. נוכחות של ניטריטים בשתן מעידה על נוכחות של חיידקי מעיים בדרכי השתן כיוון שהם היחידים המסוגלים להפוך ניטראט לניטריט.
עם זאת, יש לציין כי לא בכל מקרה שבו קיימת נוכחות של חיידקי מעיים בדרכי השתן, אכן ניתן יהיה למצוא ניטריטים וזאת מכיוון שבמידה והחולה נוהג לצרוך כמויות גדולות של מים וכתוצאה מכך להשתין בתדירות גבוהה, אין לניטריטים די זמן להצטבר בין השתנה אחת לשנייה.
בבדיקה זו ניתן לבדוק גם קיום של האנזים שהופך את הניטראט לניטריט (מבחן שנקרא leukocyte esterase test) ובכל מקרה שבו יוצאת תוצאה חיובית ניתן לקבוע כי מדובר על דלקת בדרכי השתן בוודאות גמורה. בנוסף לכך בבדיקה זו ניתן לגלות נוכחות של דם בשתן וגם אז האבחנה תהיה זהה.
בדיקת שתן כללית
בבדיקת שתן כללית ניתן למצוא נוכחות של תאי דם לבנים כמעט בכל החולים. בקרב שלושים אחוז מהחולים ניתן לאתר בבדיקה זו נוכחות של דם בשתן.
תרבית שתן
האבחנה המוצלחת ביותר נעשית על ידי איתור של חיידקים בבדיקת תרבית שתן. עם זאת, לא תמיד ניתן לקבל במהלך היממה הראשונה תוצאות בבדיקה זו ולעתים נדרשות 48 שעות עד שהחיידקים מספיקים להתרבות.
במידה ומדובר בילדים, כשמוצאים 100000 מושבות חיידקים ניתן לקבוע כי מדובר על דלקת בשתן ובמידה ומוצאים 10000 מושבות חיידקים במקביל לקיום התסמינים הרלוונטיים ניתן כבר לקבוע כי מדובר על דלקת בשתן.
בדיקות הדמיה
בדיקות הדמיה מבוצעות בדרך כלל בקרב ילדים שסובלים מנטייה לחלות בדלקות שתן חוזרות. המטרה של הבדיקה היא לבדוק האם מקור הדלקות החוזרות בדרכי השתן הוא תוצאה של מום אנטומי מסוים שמגדיל את הסיכון לחלות במחלה זו.
הבדיקות הקיימות היום יכולות להיות למשל אולטרסאונד של דרכי השתן או בדיקה שנקראת VCUG שמאפשרת לבדוק האם קיים ריפלוקס של דרכי השתן בסבירות גבוהה מאוד.
