בדיקות לגילוי דלקת בשתן

דלקת בשתן, urinary tract infection או דלקת בדרכי השתן היא מחלה שנגרמת כתוצאה מהימצאות של חיידקים בדרכי השתן.

הנוכחות החיידקית בדרכי השתן מובילה להסתמנות קלינית שיכולה לכלול תסמינים שונים לרבות צריבה בעת מתן שתן, הטלת שתן באופן תדיר ביותר, תחושה של דחיפות להטיל שתן, חום בדרגות חומרה שונות, כאבים באזור האגן ובגב ועוד. לא כל החולים סובלים מכל התסמינים שכן ההסתמנות תלויה מאוד בדרגת הנוכחות החיידקית ובמיקום של הדלקת.

כיום ידוע כי בין חמישים לשמונים אחוז מהנשים יסבלו מהמחלה לפחות פעם אחת במשך החיים וכן כי ישנן נשים שנוטות לסבול מתופעה של דלקות שתן חוזרות ונשנות, בין היתר על רקע גנטי. בקרב ילדים המחלה מופיעה בשכיחות של אחוז אחד בבנים ובשכיחות של שלושה עד חמישה אחוז בבנות.

בקרב בנות, לאחר ההתפרצות הראשונה של המחלה ב-66% מהן המחלה תתפרץ שוב תוך 18 חודשים והרוב המוחלט של המקרים יתרחשו לראשונה עד גיל שנה אחת.

גורמי הסיכון להופעה של דלקת בדרכי השתן

• קיום תדיר של יחסי מין.
• שימוש באמצעי מניעה בשם דיאפרגמה שמכילה חומרים קוטלי זרע (חומר קוטל זרע הינו רעיל לחיידקים החיוביים שנמצאים בנרתיק ולפיכך גורם במקרים מסוימים לשגשוג של חיידקים שליליים).
• היסטוריה מוקדמת של דלקות בדרכי השתן מגדילה את הסיכון להישנות של המחלה.
• הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית מגדילה את הסיכון לחלות במחלה על רקע של חסימת דרכי השתן.
• פרטנר מיני חדש.
• מום אנטומי מולד שגורם לתופעה של ריפלוקס בדרכי השתן.

אבחון דלקת בדרכי השתן

ראשית חשוב לציין כי ישנם רופאים שמאבחנים את המחלה ללא בדיקות מורכבות מעבר לתשאול של החולה בנוגע לתסמינים מהם הוא סובל. כך למשל במקרים מסוימים די בכך שהחולה יעיד על כך שהוא סובל מהשתנות תכופות, מתחושה של דחיפות להטיל שתן ומצריבה בעת הטלת שתן ובהתבסס על ההסתמנות הקלינית הזו הרופא יקבע כי מדובר על דלקת בדרכי השתן.

עם זאת, חשוב להבין כי ישנן מחלות נוספות בדגש על מחלות מין כמו למשל כלמידיה, זיבה או קנדידה שיכולות לבוא לידי ביטוי באותו האופן מבחינה סימפטומטית.

כל אחת מהמחלות האלו דורשת התייחסות טיפולית שונה ולכן בכל זאת ישנה חשיבות עליונה לבצע אבחנה מבדלת.

סטיק שתן

בבדיקת סטיק שתן ניתן לאתר נוכחות של ניטריטים. מאחר וחיידקי המעיים הם היחידים שמסוגלים להפוך ניטראטים לניטריטים, הרי שאיתור של ניטריטים יכול להעיד על קיום של חיידקי מעיים בשתן.

עם זאת, במקרים מסוימים בהם החולה צורך כמויות משמעותיות של מים או נוזלים שונים במהלך היום ולפיכך משתין כמויות גדולות של מים לעתים תכופות, ייתכן ולא ניתן יהיה לאתר נוכחות של ניטריטים שכן ההשתנה התדירה לא תאפשר להם להצטבר בשתן.

בכל מקרה ניתן לאתר את נוכחות האנזים שהופך את הניטראט לניטריט בבדיקה שנקראת leukocyte esterase test ובמידה ומופיעה תוצאה חיובית, האבחנה תהיה דלקת בדרכי השתן.

בדיקת שתן כללית

ברוב המוחלט של החולים בדלקת בשתן ניתן יהיה לאבחן את המחלה על ידי נוכחות של תאי דם לבנים בבדיקת שתן כללית וכן בבדיקה זו ניתן לאתר נוכחות של דם בשתן בקרב שלושים אחוז מהחולים.

תרבית שתן

למרות שבדיקה זו של תרבית שתן נחשבת לבדיקה המוצלחת ביותר (gold standard) לאבחון של דלקת בדרכי השתן, החיסרון הגדול שלה הוא שלעתים נדרשת יממה אחת (ובמקרים מסוימים אף שתי יממות) עד לקבלת תוצאות.

כמו כן לא פשוט לבצע את הבדיקה בתינוקות ולכן במידה וישנו צורך לבצע אותה בתינוקות, את איסוף השתן מבצעים על ידי החדרת קטטר או על ידי שימוש בשקית מיוחדת שמוצמדת לחלק הפנימי של החיתול.

בקרב ילדים נוכחות של 10000 מושבות חיידקיות בצירוף קיום התסמינים האופייניים מהווה עדות לקיום המחלה אך במידה ולא הופיעו התסמינים הקלאסיים, די בנוכחות של 100000 מושבות חיידקיות כדי לאבחן כי אכן מדובר על דלקת בשתן.

בדיקות הדמיה

בדיקות הדמיה לא מיועדות לאבחנה של דלקת בדרכי השתן אך הן בהחלט משמשות את הרופאים כדי לאבחן מצבים שונים שיכולים לגרום להופעה תדירה של המחלה בעיקר בקרב ילדים.

כך למשל ניתן בעזרת בדיקת אולטרסאונד של דרכי השתן או בעזרת בדיקה שנקראת VCUG לאבחן מצב שנקרא ריפלוקס של דרכי השתן שמגדיל מאוד את הסיכון לחלות במחלה לעתים תכופות יחסית.