דלקת בשתן היא מחלה שנגרמת בעקבות חדירה של חיידקים לדרכי השתן כשבאופן שגרתי באדם הבריא הן סטריליות ונטולות חיידקים.
דלקת בכליות נחשבת למחלה פחות שכיחה מציסטיטיס אך למסוכנת הרבה יותר. למעשה פיילונפריטיס חוזרת עלולה להוביל לאובדן התפקוד של הכליה. הטיפול במחלה מבוצע על ידי מתן אנטיביוטיקה כשבמקרים הקלים התרופות יינתנו דרך הפה אך במקרים החמורים מתן האנטיביוטיקה יתבצע דרך הווריד ולעתים אף ידרוש אשפוז.
הגורמים לפיילונפריטיס
- מגדר – נשים מועדות לחלות במחלה יותר מגברים בשל הסמיכות של פי הטבעת לפתח השופכה וכן בשל צינור השופכה הקצר יחסית שלהן.
- הימנעות מהתרוקנות – במקרים של אצירת שתן על רקע של בלוטת ערמונית מוגדלת, גידול סרטני, התאפקות, אבנים בכליות או מגוון של מצבים אחרים נוצרים תנאים נוחים לשגשוג של חיידקים בדרכי השתן.
- שימוש בקטטר – הפלסטיק שממנו עשוי הקטטר עשוי להיות מזוהם ולכן החדרה של קטטר מגדילה את הסיכון לחלות במחלה. ככל שהשימוש בקטטר תדיר יותר או ממושך יותר כך גדל הסיכון.
- פגמים אנטומיים – ישנו מגוון של פגמים אנטומיים שמגדילים את הסיכון לחלות במחלה. המום האנטומי הנפוץ ביותר שמקושר עם פיילונפריטיס נקרא רפלוקס של דרכי השתן. במצב זה מתאפשרת החזרה של השתן משלפוחית השתן לכליות.
התסמינים של דלקת בכליות
באופן עקרוני התסמינים של דלקת בדרכי השתן כוללים צריבה בעת מתן שתן, תדירות גבוהה של השתנה, תחושת דחיפות להטיל שתן שאינה קשורה למידת המלאות של השלפוחית וחוסר בהתרוקנות מספקת.
דלקת בכליות יכולה לבוא לידי ביטוי בתינוקות גם בירידה במשקל, בעצבנות ובבעיות אכילה שונות.
סיבוכי המחלה
כמו כן חולים שסובלים מפיילונפריטיס על רקע של אבנים בדרכי השתן נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בפיילונפריטיס קסנטוגרנולמטוטי שבאה לידי ביטוי בהרס מוחלט של הכליה שמחייב את ההסרה שלה בניתוח.
ראו גם:
אי ספיקת כליות סרטן שלפוחית השתן