כיצד להתמודד עם דלקת בשתן במהלך ההריון?

דלקת בדרכי השתן (urinary tract infection – UTI) הינה דלקת חיידקית בצינורות השתן. נשים בהיריון נמצאות בסיכון גבוה לדלקות בדרכי השתן בעיקר משבוע 6 לשבוע 24 להריונן, אך גם לאחר מכן.

השכיחות הגבוהה של דלקות דרכי השתן בזמן ההיריון נובע כתוצאה מהשינויים בדרכי השתן ומגדילת הרחם. כאשר הרחם, אשר ממוקם מעל שלפוחית ​​השתן, גדל ונהיה כבד יותר, הוא עלול לחסום את ניקוז השתן משלפוחית ​​השתן, ולגרום לזיהום.

בדרך כלל, זיהומים בדרכי השתן נגרמים על ידי חיידקים הנמצאים בעור, בנרתיק, או בפי הטבעת. לעתים קרובות, החיידקים עוצרים בשלפוחית ​​השתן ומתרבים שם, וגורמים לדלקת.

עם זאת, החיידקים יכולים גם לעבור משלפוחית ​​השתן דרך השופכנים, לאחת הכליות או לשתיהן, ולגרום לדלקת כליות המכונה גם פיאלונפריטיס, ( הנחשבת לסיבוך רפואי חמור ביותר בזמן הריון).

כמו כן, הזיהום יכול להתפשט לזרם הדם ולהוות אף סכנת חיים. לדלקת כליות עלולות להיות גם השלכות חמורות עבור העובר, אשר מעלה את הסיכון ללידה מוקדמת, משקל עובר נמוך וסיכון לתמותה.

סימנים ותסמינים של דלקת בדרכי השתן

במקרה של דלקת בדרכי השתן, יופיעו מספר תסמינים אופייניים כמו: כאב או צריבה (אי נוחות בעת מתן שתן), דחיפות ותכיפות במתן שתן, דם או ריר, התכווצויות או כאב בבטן התחתונה, כאב במהלך קיום יחסי מין, צמרמורות, חום, הזעות, דליפת או בריחת שתן, שינוי בכמות השתן ולחץ אזורי. כאשר החיידקים מתפשטים לכיוון  הכליות ייתכן שיופיעו כאבי גב, צמרמורות, חום, גירודים, בחילות והקאות.

מכיוון שהדחף להשתנה נפוץ במהלך הריון, לפעמים האבחון המהיר והמדויק לגבי דלקת עלול להיות קשה, במיוחד אם הסימפטומים הנוספים הינם קלים. כך, שרק בדיקת שתן כללית ותרבית עשויים לספק את התשובה לאישורה.

ישנם מקרים בהם קיימים חיידקים בדרכי השתן אולם הם לא מציגים שום תסמינים. תופעה זו אינה מסוכנת כשלעצמה, כאשר לא קיים היריון, ולפעמים היא אף נעלמת באופן ספונטני.

עם זאת, במהלך הריון, דלקת בדרכי השתן ללא תסמינים, אינה מטופלת ולכן מגבירה באופן משמעותי את הסיכון לחלות בדלקת כליות ואף קשורה לצירים מוקדמים ומשקל לידה נמוך.  זוהי אחת הסיבות שבגללן נעשות בדיקות שתן באופן רוטיני וקבוע לאורך כל מהלך ההיריון.

הטיפול המוצע בשלבי ההיריון ומניעה

אם הדלקת אינה מטופלת, היא עלולה להוביל לזיהום בכליות,  ולגרום ללידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך. במידה והדלקת מאובחנת באופן מידי ומהיר ומטופלת כראוי, לא יהיה כל חשש לעתיד העובר.

בדרך כלל, הדלקת תהיה מטופלת באופן בטיחותי על ידי אנטיביוטיקה המתאימה למהלך ההיריון, במשך 3-7 ימים.

בדרך כלל, טיפול זה יניב תוצאות כבר לאחר מספר ימים, אולם ישנה חשיבות משמעותית לסיים את כל הטיפול המוצע, בכדי למנוע את חזרת הדלקת. יש לדווח לרופא המטפל, אם מופיע חום, צמרמורות, כאבי בטן תחתונה, בחילות, הקאות, התכווצויות, או חוסר יעילות תרופתית (המשך צריבה בעת מתן השתן גם לאחר כשלושה ימים).

בכדי לנסות למנוע דלקות בדרכי השתן, ההמלצה היא לשתות כ-  6-8 כוסות מים בכל יום ומיץ חמוציות לא ממותק באופן קבוע; להימנע ממזונות תעשייתיים לרבות מיצי פירות ,קפאין, אלכוהול, וסוכר;  ליטול ויטמין, C בטא קרוטן ואבץ בכדי לסייע להילחם בזיהום; לפתח הרגל של מתן שתן בהקדם הצורך המורגש; להימנע משימוש בסבונים חזקים, שטיפות, משחות חיטוי, תרסיסי היגיינה נשיים, ואבקות.  כמו כן, יש להקפיד על ניגוב המקום לאחר ההשתנה ולאחר עשיית צרכים (מקדימה לאחור) וגם לאחר קיום יחסי מין.