דלקת בשתן או דלקת בדרכי השתן היא מחלה שבעבר נחשבה למסוכנת ואף לקטלנית אך היום היא נחשבת למחלה קלה יחסית הודות להמצאת האנטיביוטיקה.
מדובר על מחלה שפוגעת בנשים בשכיחות גבוהה יותר משהיא פוגעת בגברים כשלמעשה בין חמישים לשמונים אחוז מהנשים סובלות מדלקת בשתן לפחות פעם אחת במהלך חייהן.
המחלה לא בלעדית למבוגרים ולמעשה אחוז אחד מהבנים סובלים ממנה ושלושה עד חמישה אחוז מהבנות סובלות ממנה. בבנים היא מתפרצת לראשונה לרוב עד גיל שנה ובבנות היא מתפרצת לראשונה עד גיל חמש כששישים אחוז מהבנות לרוב יסבלו ממנה פעם נוספת לאחר ההתפרצות הראשונית תוך שנה וחצי.
הגורמים למחלה
ברוב המוחלט של המקרים הגורם למחלה הוא חיידק מסוג E-coli. מדובר על חיידק שנמצא באופן טבעי באדם הבריא במערכת העיכול.
עם זאת, במקרה של דלקת בדרכי השתן החיידק נודד מפתח השופכה לדרכי השתן ועלול להגיע אף לכליה או לשלפוחית השתן ובמצבים מסוימים להתחיל לשגשג ולגרום להופעת התסמינים האופייניים.
הגורם המרכזי להופעת המחלה בקרב נשים בגילאים שבין עשרים לארבעים הוא קיום יחסי מין כיוון שבמהלך חדירת הפין לנרתיק מתרחשת חדירה של חיידקים לפתח השופכה ממנו הם יכולים לעשות את דרכם במעלה דרכי השתן.
זוהי הסיבה בגינה אחת מההמלצות שמיועדות למניעה של המחלה היא להקפיד על השתנה לאחר קיום יחסי מין. כמו כן הסיבה בגינה נשים סובלות מהמחלה בשכיחות גבוהה יותר מאשר גברים נעוצה בכך שפתח השופכה של הנשים ממוקם בסמיכות לפי הטבעת.
זו גם הסיבה לכך שהמלצה נוספת שמיועדת למניעת התפרצות המחלה מנחה את הנשים או את האימהות לנגב את הישבן מכיוון הנרתיק לכיוון פי הטבעת ולא להפך.
התסמינים של המחלה
ראשית חשוב להבהיר כי לא כל התסמינים שנפרט במאמר זה אכן חייבים להופיע בכל החולים. במקרים מסוימים חלק מהתסמינים מתקיימים וחלק לא.
כמו כן, דרגת החומרה של התסמינים משתנה מאוד מחולה לחולה ויכולה להשתנות בין התפרצות להתפרצות בחולים שסובלים מהתופעה לעתים קרובות באופן חוזר ונשנה. מעבר לכך, ישנו מצב שנקרא בקטריוריה אסימפטומטית שבו החולים לא סובלים משום תסמין קליני חרף הנוכחות החיידקית בדרכי השתן. מקרים כאלו מתגלים בבדיקת שתן באופן אקראי או שאינם מתגלים כלל.
למרות שמדובר על מחלה שלא פוגעת באיכות החיים של החולים, הרי שבמידה והיא מתפרצת באישה הרה ישנה חשיבות עליונה לטפל בה כיוון שבקטריוריה אסימפטומטית מקושרת ללידה מוקדמת, להתפתחות של דלקת בדרכי השתן שמערבת את שלפוחית השתן ולתמותת תינוקות.
התסמינים של ציסטיטיס
להלן התסמינים הקלאסיים במקרים של דלקת בדרכי השתן שמערבת את שלפוחית השתן (ציסטיטיס):
צריבה או תחושה של כאבים בזמן של הטלת שתן.
תחושה של צורך דחוף להשתין שאינה קשורה בהכרח להתמלאות של שלפוחית השתן היכולה להופיע גם בזמן שהשלפוחית ריקה.
הטלת שתן באופן תדיר או תכוף מהרגיל פעמים רבות במהלך היום.
השתנה לילית (נוקטוריה) – מצב שבו החולה מתעורר משנתו כדי להטיל שתן.
חוסר נוחות או תחושה של כאב מעל האגן באזור הבטן התחתונה או באזור האגן.
הטלת שתן מועטה בשירותים ותחושה של התרוקנות לא מלאה בעת מתן שתן.
התסמינים של פיילונפריטיס
פיילונפריטיס היא דלקת בדרכי השתן שמערבת את הכליות. במקרים מסוימים ההסתמנות הקלינית יכולה להתאים לציסטיטיס אך התסמין שמבדיל בין שני המצבים הוא הופעה של חום.
במקרים של פיילונפריטיס קלה החום לא יהיה גבוה במיוחד אך במקרים של פיילונפריטיס חמורה החום יהיה מאוד גבוה אך לרוב יעבור תוך שלוש יממות מהתחלת הטיפול. כמו כן, החולים בפיילונפריטיס סובלים גם מכאבים במותן או בגב ובמקרים החמורים ביותר התסמינים יכללו גם בחילות ואפילו הקאות.
במקרים שבהם פיילונפריטיס פוגעת בחולי סוכרת עלול להיווצר מצב שבו נוצר גז מסוים ברקמות הכליה או ברקמות שסמוכות לכליה וכן עלול להיווצר אבצס באזור הדלקת.
במקרים חריגים במיוחד שמתרחשים בקרב חולים שסובלים מאבנים בדרכי השתן בדגש על חולים שבהם ישנה חסימה של אגן הכליה ישנה עלייה בסיכון לחלות בפיילונפריטיס קסנטוגרנולמטוטי, מצב שבו מתרחש הרס מוגלתי של הכליה שמחייב את ההסרה של הכליה בהליך כירורגי.
התסמינים שעשויים להופיע בתינוקות שחולים בפיילונפריטיס יכולים להיות ירידה במשקל, עצבנות, הפרעה באכילה וחום גבוה.
