ישנן נשים רבות הסובלות מדלקות שתן כרוניות, המדווחות על דפוסי התפרצות מסוימים, התואמים למחזוריות של הווסת כשלמעשה ישנן נשים המדווחות בעיקר על התפרצות של דלקת בדרכי השתן לאחר המחזור. במאמר שלפניכם ננסה להסביר את הגורמים לתופעה זו.
מה הם הגורמים לדלקת בדרכי השתן?
בדלקות פשוטות בדרכי השתן, האורגניזם השכיח ביותר הגורם לתגובה הדלקתית הוא E.coli המהווה סך הכל כ-80%-90% מגורמי הדלקת במקרים האלה. ישנם אורגניזמים הגורמים לדלקות פשוטות בדרכי השתן בתדירות נמוכה יותר כמו לדוגמה Saprophyticus וEnterococci – ואילו חיידקים דוגמת Pseudomonas Aeroginosa ו- Enterobacter קשורים לרוב בזיהומים מסובכים בדרכי השתן.
מקור החיידקים הגורמים לדלקות בדרכי השתן הוא במאגר החיידקים הצואתיים, שמספרם נאמד במיליארדים רבים ותפקידם לסייע בפירוק הצואה. על חיידקים אלו נמנים חיידקי ה- E-Coli. על רקע הקרבה האנטומית בין פתח הנרתיק לפי הטבעת, אזור הכניסה לנרתיק עשיר בחיידקים צואתיים. תופעה זו נקראת קולוניזציה. בבדיקות ביולוגיות שנערכו בנשים שסבלו מזיהומים חוזרים ונשנים בדרכי השתן, נמצא כי קולוניזציה של רירית השופכה ואפיתל הנרתיק עם חיידקי צואה, מקדימה במקרים רבים את קיום החיידקים בשתן.
מאחר ומאגר חיידקי הצואה זהה בקרב כל הנשים, השוני בקולוניזציה של פתח הנרתיק הוא זה שיקבע את רמת הנטייה לזיהומי שתן חוזרים. בנוסף לכך, מאחר והשופכה בנשים קצרה ורחבה ומאחר ופתח השופכה ממוקם בכניסה לנרתיק, הרי שהחיידקים חודרים לתוך שלפוחית השתן בקלות רבה מאוד בעיקר בעקבות יחסי מין.
היצמדות החיידקים מושפעת מאוד מהמחזור החודשי
חדירה של חיידקים לדרכי השתן וקולוניזציה של הנרתיק מחייבות היצמדות של חיידקים למשטחים אפיתליאליים. גורמים שונים הקשורים במארחת ובחיידקים משפיעים על יכולת ההיצמדות של החיידקים למשטחים ריריים ובעקבות זאת על הנטייה לפתח דלקות. זנים אורופתוגניים של E.coli למשל נצמדים ביתר קלות לתאי אפיתל הנרתיק, לתאי רירית הפה ולתאים אורואפיתליאליים בנשים הסובלות מדלקות חוזרות בדרכי השתן.
עובדה זו מעידה על כך שישנם שינויים גנטיים מסוימים במבנה של משטח התאים האפיתליאליים בנשים עם נטייה מוגברת לזיהומים. בין הגורמים הגנטיים האפשריים לנטייה זו יש למנות את האנטיגנים של קבוצות הדם מקבוצת Lewis. ככל הנראה ישנם מבנים סוכריים מסוימים המסתירים את הקולטנים בפני החיידקים האורופתוגניים בצורה טובה יותר מאחרים, בדגש על +Lewis a-.
מאחר וההיצמדות של החיידקים לאפיתל הנרתיק ולדרכי השתן משתנה עם המחזור החודשי, ניתן להסיק כי הסביבה ההורמונלית משפיעה אף היא על יכולת ההיצמדות של החיידקים. ככל הנראה הירידה ברמת האסטרוגן גורמת לדפנות הנרתיק, בסיס שלפוחית השתן והשופכה להיות דקים יותר ובאופן זה גדל הסיכוי להיצמדות החיידקים ולהתפתחות הדלקת.
דלקת בשתן לאחר הפסקת המחזור
נשים בגיל הבלות סובלות משכיחות גבוהה של דלקות בדרכי השתן, על אף שאינן מקבלות מחזור כלל כשלפי ההערכות נראה כי חמישית מהנשים בגיל הבלות סובלות מזיהומים בדרכי השתן. הגורמים לריבוי הדלקות בקבוצת גיל זו אינם ברורים עד תום אך ייתכן כי הפתופיזיולוגיה קשורה לזיהום האזור בחיידקי צואה עקב איבוד שתן או צואה.
בנוסף לכך, ישנו גורם אפשרי נוסף, הבא לידי ביטוי בירידה ברמת הורמון האסטרוגן, הגורמת לשינוי בפלורה של הנרתיק. השינוי מתבטא בירידה ברמת החיידקים הטובים (הלקטובצילים) ועלייה בקולוניזציה וכך גורם לשינויים ברמת החומציות של הנרתיק. בנוסף לכך, קבוצת נשים זו מתאפיינת בשינויים אנטומיים מסוימים באזור הנרתיק כמו לדוגמה צניחה של הרחם או שלפוחית השתן בעקבות הלידות, מה שעלול למנוע התרוקנות תקינה ומלאה של שלפוחית השתן.
