דלקת בשתן או בשמה המקצועי "דלקת בדרכי השתן" היא מחלה שנגרמת בעקבות חדירה של חיידקים למערכת השתן שבאדם הבריא סטרילית לחלוטין ולא אמורה להכיל חיידקים כלל.
בעוד שבקרב ילדים ומבוגרים ניתן להפנות את החולים לבדיקות לאבחון המחלה על סמך תסמינים מוכרים שכוללים בין היתר צריבה בעת מתן שתן או תדירות הטלת שתן גבוהה מהרגיל, הרי שבקרב פעוטות מדובר על מחלה קשה מאוד לאבחון.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהתסמינים של המחלה מזכירים מאוד תסמינים של מחלות אחרות שאופייניות לפעוטות וכן בשל העובדה שהפעוטות עדיין לא מסוגלים לבטא את התופעות מהן הם סובלים בכוחות עצמם בדיבור.
למעשה ברוב המקרים למעט אי שקט, חום או בכי ללא הסבר לא ניתן יהיה למצוא שום תסמינים בחולים שיהיה בהם כדי להעיד על כך שישנו צורך בביצוע בדיקות שתן.
כיצד המחלה מתפרצת בקרב פעוטות?
ראשית ברצוננו לנפץ מיתוס נפוץ יחסית. דלקת בשתן אינה מחלה מדבקת. המשמעות היא שגם אם הפעוט נמצא בסביבה של פעוטות אחרים שסובלים מהמחלה, הם לא יכולים להדביק אותו. למעשה הרוב המוחלט של ההידבקויות במחלה נגרם בשל הדבקה עצמית.
המחלה נגרמת בעקבות נדידה של חיידקים שנמצאים באופן שגרתי במעיים של הפעוט כמו גם במבוגרים לכיוון פתח השופכה. מכיוון פתח השופכה החיידקים ממשיכים ועושים את דרכם במעלה דרכי השתן ושם הם עלולים לקנן ולשגשג ולגרום לתגובה הדלקתית האופיינית.
האם מדובר על מחלה מסוכנת?
המחלה אמנם מסבה פגיעה משמעותית לאיכות החיים של הסובלים ממנה אך חשוב להדגיש שברוב המוחלט של המקרים לא מדובר על מחלה מסוכנת או קטלנית חלילה. עם זאת, במקרים מסוימים אכן עלול להתרחש לפעוט נזק בלתי הפיך.
דלקת בדרכי השתן לרוב מערבת רק את דרכי השתן התחתונות שכוללות את השופכה ואת השלפוחית (מצב זה נקרא ציסטיטיס).
מצבים אלו אינם נחשבים למסוכנים יתר על המידה אך במידה והחיידקים הצליחו להגיע עד לדרכי השתן העליונות ולערב את הכליה, הרי שישנו סיכוי מסוים לאובדן התפקוד של הכליה.
מצב זה שבו מתרחשת הצטלקות ומתרחש אובדן התפקוד של הכליה מתרחש בעיקר במקרים בהם מדובר על דלקת שתן חוזרת שמופיעה בתדירות של פעמיים בחצי שנה או יותר.
בכל מקרה ללא קשר לסיכונים ולסיבוכים ישנה חשיבות עליונה לאבחון מהיר ומתן טיפול מתאים בהתאם. כיום ידוע שככל שגיל ההתפרצות הראשונית צעיר יותר, כך הסיכון להצטלקות של הכליה גדול יותר.
התסמינים של המחלה בקרב פעוטות
פעוטות שסובלים מדלקת בדרכי השתן יכולים לחוות מגוון של תסמינים שעליהם ניתן למנות את התסמינים הבאים:
- כאבי בטן בבטן התחתונה.
- תחושת צריבה בזמן הטלת שתן.
- פחד מפני הטלת שתן.
- הטלת שתן תדירה באופן מובהק יותר מהרגיל.
- חום בדרגות חומרה שונות.
- בחילות והקאות.
- שתן בעל ריח חריף ולא נעים.
כיצד מטפלים בדלקת בדרכי השתן בפעוטות?
הטיפול בדלקת בשתן בפעוטות כמו גם במבוגרים כרוך במתן תרופות אנטיביוטיות. במידה והמחלה מתפרצת בקרב תינוקת עד גיל חצי שנה לרוב היא תדרוש אשפוז בבית חולים אך כאשר היא מתפרצת בקרב תינוקות לרוב לא יהיה צורך באשפוז.
חשוב מאוד שלא לתת לפעוט אנטיביוטיקה ללא מרשם רופא וכן ישנה חשיבות עליונה להמשיך ולתת אנטיביוטיקה למשך התקופה שהוגדרה על ידי הרופא ולא להפסיק ליטול את התרופה גם במידה והתרחשה הקלה בתסמינים.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהיעלמות התסמינים לא מעידה על היעלמות החיידקים ולמעשה כיום ידוע ממחקרים רבים שבוצעו בתחום זה כי הפסקת הנטילה לפני התקופה הנקובה עלולה לגרום להתפתחות של זניחיידקים שעמידים לאנטיביוטיקה.
