אבחון של דלקת בדרכי השתן מבוסס בראש ובראשונה על ההסתמנות הקלינית של התופעה הכוללת בעיקר תסמינים כמו לדוגמה צריבה, חוסר נוחות או כאבים בזמן מתן שתן, הססנות במתן שתן, עלייה בתדירות מתן השתן ועוד. במקרים בהם המחלה מערבת גם את הכליות ולא רק את שלפוחית השתן ודרכי השתן התחתונות, ייתכן כי יופיעו תסמינים נוספים כמו לדוגמה חום גבוה, כאבים במותן, כאבים בגב התחתון ועוד.
כאשר קיים חשד לכך שהנבדק סובל מדלקת בדרכי השתן, לרוב יהיה צורך לאשש את האבחנה בעזרת בדיקות שתן מתאימות כשהכוונה היא בעיקר לבדיקת שתן כללית שבה ניתן לאבחן נוכחות של תאי לבנים ובדיקת תרבית שתן המאפשרת לזהות את הנוכחות החיידקית בשתן, שבאופן תקין אמור להיות נוזל סטרילי.
באיזה שלב נכנסות בדיקות ההדמיה לתמונה?
כפי ששמתם לב, עד כה הזכרנו אך ורק בדיקות שתן הנחשבות לפשוטות יחסית ואכן על מנת לאשש את ההנחה כי מקור התסמינים מהם סובל המטופל בדלקת בדרכי השתן, אין שום צורך בביצוע בדיקות הדמיה מורכבות.
בדיקות ההדמיה נכנסות לתמונה רק כאשר יש צורך לברר מה היא האטיולוגיה של הבעיה. כל עוד מדובר בדלקת בדרכי השתן שהופיעה באופן אקראי ומבודד, שחלפה תוך מספר ימים, הרי שאין בכך בשביל לעורר את החשד שדבר מה אינו כשורה.
לעומת זאת כשמדובר בתופעה שחוזרת על עצמה לפחות פעמיים במהלך חצי שנה או שלוש פעמים במהלך שנה אחת, הרי שלא אחת יבחר הרופא להפנות את המטופל לבדיקות הדמיה.
מצב זה רלוונטי בעיקר בילדים קטנים שבהם דלקות חוזרות בדרכי השתן עלולות לגרום להצטלקות רקמת הכליות ולהתפתחות של נזקים בלתי הפיכים. כמו כן מצב זה רלוונטי בחולים מבוגרים הסובלים מבעיות בנקיטת שתן, במקביל לממצא של דלקות שתן חוזרות.
באילו בדיקות הדמיה מדובר?
בדיקת ציסטוגרפיה רטרוגרדית
בדיקת ציסטוגרפיה רטרוגרדית היא בדיקת שיקוף המאפשרת להדגים את שלפוחית השתן. הבדיקה יכולה לאשר או לשלול מומים במבנה השופכה ושלפוחית השתן ולאבחן חשד לרפלוקס של דרכי השתן. מדובר בבדיקה שלא מסבה לנבדק כאבים כשלמעשה לרוב גם לא יהיה צורך בטשטוש. באופן כללי פלואורוסקופיה או שיקוף היא בדיקת הדמיה שמבוצעת באמצעות חומר ניגוד ומכשיר רנטגן.
בדיקה זו מדגימה איברים שונים בגוף ועיקרון הפעולה שלה מבוסס על העברה של קרני רנטגן דרך הגוף אל מסך פלואורסצנטי רגיש. בניגוד לצילום הרנטגן הסטנדרטי שמאפשר לקבל תמונה סטטית של איברי הגוף בלבד, באמצעות בדיקת שיקוף ניתן לקבל הדגמה דינמית של תהליכים פיזיולוגיים שונים וכן לתעד את התהליכים בסרטי וידאו קצרים או באמצעות סדרה של תמונות עוקבות.
בדיקת אולטראסאונד
באמצעות בדיקת אולטרסאונד של הכליות ניתן להצביע על מבנים אנטומיים שונים במערכת השתן בדגש על הכליות, ולזהות מומים אנטומיים שונים. יש לציין כי בדיקה זו לא יכולה לספק נתונים לגבי התפקוד של הכליה אלא רק לגבי גודל הכליה, מצב שלפוחית השתן, מצב השופכנים, נוכחות של צלקות ברקמת הכליה ועוד.
הדמיה בעזרת איזוטופים
הדמיה בעזרת איזוטופים מאפשרת לקבל מידע הן בנוגע לתפקוד הכלייתי והן בנוגע לאנטומיה של הכליות. היתרון המובהק העומד לצדה של בדיקה זו בא לידי ביטוי בכך שהיא מאפשרת לבחון את התפקוד של הכליות הן באופן אבסולוטי והן באופן יחסי, כאשר תפקוד הכליה הימנית מושווה לתפקוד של הכליה השמאלית. החיסרון של הבדיקה בא לידי ביטוי בכך שמדובר בבדיקה המחייבת הזרקה תוך ורידית וכן שמדובר בבדיקה ארוכה יחסית.
