גורם סיכון הוא כל דבר המשנה את הסיכוי להופעת מצב רפואי מסוים. גורמי סיכון מסוימים, כגון עישון, ניתנים לשינוי. אך גורמים אחרים, כגון היסטוריה משפחתית או גיל, אינם ניתנים לשינוי. יחד עם זאת, גם אם קיימים מספר גורמי סיכון, אין פירוש הדבר שאדם יסבול ממחלה או מצב רפואי. אנשים רבים עם היסטוריה משפחתית של דלקת בשלפוחית השתן, אינם סובלים מהמחלה.
ועדיין, חשוב להבין את גורמי הסיכון למצב זה, היות וניתן לנקוט במספר צעדים על מנת להפחית את הסיכון ללקות בדלקת. אם אדם נמצא בסיכון גבוה יותר בגלל גורמים משפחתיים, רפואיים, או הזדקנות, ניתן להסתייע בבדיקות המצליחות לאתר מוקדם את המצב, ולשפר את סיכויי הצלחת הטיפול.
מומים מולדים בשלפוחית השתן
לפני הלידה, קיים קשר בין הטבור ושלפוחית השתן. אם חלק מהקשר זה נשאר לאחר הלידה, התינוק עלול לפתח זיהומים. יחד עם זאת, זהו מצב נדיר המתרחש בקרב פחות מחצי אחוז של כל מקרי הדלקת בשלפוחית.
מום מולד אחר מגביר באופן משמעותי את הסיכון של אדם לפתח דלקת בשלפוחית השתן, כשדופן הבטן פגומה וגורמת לציפוי הפנימי של השלפוחית להיחשף. במצב זה יש לבצע ניתוח מיד לאחר הלידה על מנת לסגור את שלפוחית השתן ודופן הבטן, כמו גם לתקן פגמים אחרים קשורים. אך אנשים עם מצב זה עדיין נחשבים כבעלי סיכון גבוה יותר לזיהומים בדרכי השתן.
זיהומים בדרכי השתן, כגון אבנים בכליות ובשלפוחית, צנתרים לשלפוחית הנותרים במקום זמן רב, זיהום טפילים העשויים לחדור לשלפוחית, והיסטוריה משפחתית של דלקת כרונית בשלפוחית, עשויים להגביר את הסיכון של אדם לפתח את המחלה, אך עדיין לא ברור אם הם למעשה הגורמים העיקריים להתפתחות המצב. דלקת בדרכי השתן עשויה להיווצר באזורים רבים בשלפוחית, וכן בציפוי הפנימי של הכליות, השופכנים והשופכה.
גנטיקה והיסטוריה משפחתית
אנשים שיש להם בני משפחה עם דלקת בשלפוחית השתן, נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בעצמם. במקרים מסוימים, בני המשפחה עשויים להיות חשופים לגורמים כימיים משותפים, ולחלוק שינויים בגנים מסוימים כגון GST ו-NAT הגורמים לגוף לפרק באיטיות רעלים מסוימים, העשויים לגרום לסיכוי גבוה יותר לפתח דלקת בשלפוחית.
חלק מהאנשים יורשים תסמונת גנטית המגבירה את הסיכון שלהם לסרטן בשלפוחית השתן. לדוגמא:
מוטציה של הגן רטינובלסטומה (RB1). עלולה לגרום לסרטן העין בתינוקות, ואף מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן שלפוחית השתן.
תסמונת לינץ'. הידועה אף כסרטן תורשתי הקשור בעיקר למעי הגס וסרטן רירית הרחם. אנשים עם תסמונת זו נמצאים בסיכון מוגבר גם לסרטן שלפוחית השתן ולסרטן השופכנים.
שיטות מניעה ושיפורים באורח החיים
השיטות הנפוצות למניעת הפרעות תפקודיות של מערכת השתן כרוכות בהרגלים קבועים של הרקות שתן למניעת הישנות זיהומים בדרכי השתן. בנוסף, המחקרים האחרונים מוכיחים כי חוסר הקפדה על הרגלים סדירים של ריקון השלפוחית עשוי להיות קשור להפרעות בתנועת מעיים, כך שעצירות עלולה להגביר את הסיכון של דלקת חוזרת בדרכי השתן.
לכן, שיפור בתפקוד מוביל למניעת הדלקות ותוצאותיהן, כגון נזק לכליות ותחלואה הקשורה לדלקת. התערבות נוספת המקדמת את המניעה קשורה להגברת צריכת הנוזלים, המקדמת פינוי יותר סדיר של השלפוחית ומונעת הצטברות חיידקים.
