דלקת בדרכי שתן
דלקת בשתן או דלקת בדרכי השתן היא מחלה שכיחה מאוד שפוגעת יותר בנשים מאשר בגברים. המחלה נגרמת בשל נוכחות חיידקית בדרכי השתן ויכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של תסמינים.
המחלה יכולה לפגוע גם בילדים ולא רק במבוגרים. כך למשל בנות סובלות ממנה בשכיחות של בין שלושה לחמישה אחוזים ואילו בנים סובלים ממנה בשכיחות נמוכה יותר של אחוז אחד.
גורמי הסיכון לדלקת בדרכי השתן
ישנם גורמי סיכון רבים שמקושרים לדלקת בדרכי השתן להלן:
• מום מכני או אנטומי בגברים – גברים שאינם נימולים סובלים מדלקת בדרכי השתן בשכיחות גבוהה יותר מאשר גברים נימולים. כמו כן הגדלה שפירה של הערמונית מגדילה את הסיכון למחלה על רקע של חסימת דרכי השתן.
• פוסטמנופאוזה – נשים לאחר גיל המעבר סובלות מעלייה בסיכון לחלות בדלקת בדרכי השתן על רקע של מחלות כמו סוכרת או דליפה בדרכי השתן .
• היסטוריה של דלקות חוזרות בדרכי השתן מעלה אף היא את הסיכון לחלות במחלה.
• שימוש באמצעי מניעה בשם דיאפרגמה עם קוטל זרע מגדיל את הסיכון לחלות במחלה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שקוטלי הזרע מדלדלים את אוכלוסיית החיידקים החיוביים המגנים על הנרתיק מפני שגשוג של פתוגנים.
• קיום תדיר של יחסי מין.
• פרטנר מיני חדש.
• היסטוריה משפחתית של דלקת בדרכי השתן – כיום ידוע שישנו מרכיב גנטי לדלקות חוזרות בדרכי השתן.
התסמינים של דלקת בדרכי השתן
התסמינים של פיילונפריטיס יכולים לכלול כל אחד מהתסמינים האלו אך לא בהכרח. עם זאת החולים בפיילונפריטיס יסבלו מחום גבוה מאוד ומכאבים במותן או בגב.
כיצד מאבחנים דלקת בשתן?
למרות שניתן במקרים רבים לאבחן את המחלה על ידי תשאול של החולה לגבי התסמינים מהם הוא סובל בלבד, הרי שישנה חשיבות גדולה לאבחן את המחלה באמצעות בדיקות.
טיפול בדלקת בדרכי השתן
הקו הראשון של הטיפול כולל מתן של טרימטופרים סולפמתוקזול פעמיים ביום למשך שלושה ימים. כמו כן ניתן במקום זה לתת ניטרופוראנטואין במינון של 100 מ”ג למשל חמישה ימים עד שבוע אחד פעמיים ביום. במידה ותרופות אלה לא מסייעות נעשה שימוש בתרופות כמו פוספומיצין. מעבר לטיפול האנטיביוטי ניתן להשתמש בתרופות לשיכוך הכאבים כמו למשל סדורל.