דלקת בשתן או דלקת בדרכי השתן היא מחלה שכיחה יחסית שבעבר נחשבה למחלה קטלנית ומסוכנת אך לאחר המצאת האנטיביוטיקה הפכה למחלה קלה מאוד.
עם זאת, ישנם מצבים מיוחדים שבהם הדלקת יכולה להיות הרת גורל במיוחד במצבים בהם היא פוגעת בנשים הרות.
התסמינים של המחלה מגוונים מאוד ויכולים להופיע בדרגות חומרה שונות. כך למשל במקרים מסוימים המחלה יכולה להתפרץ ולא להשפיע על החולה בשום אופן ולפיכך להישאר לא מאובחנת או להתגלות במקרה בבדיקת שתן אך במקרים אחרים המחלה יכולה לפגוע באופן חמור באיכות החיים של החולה.
חשיבות האבחון
הטיפול בדלקת בדרכי השתן מתבצע על ידי מתן של אנטיביוטיקהשמתאימה לחיידק שגרם למחלה. אי לכך ישנה חשיבות גדולה לאבחן את סוג החיידק שגרם לה בכל מקרה ומקרה.
מעבר לכך ישנן מחלות מין מסוימות כמו למשל כלמידיה, זיבה וקנדידה שיכולות להוביל לתסמינים שונים שמזכירים מאוד את התסמינים של דלקת בדרכי השתן ולכן חשוב לאבחן כי אכן מדובר על מקרה של דלקת בדרכי השתן ולא על מקרה של מחלה אחרת.
האם ניתן למנוע את המחלה?
לפני שניגש לפרט אודות הטיפול במחלה, חשוב לפרט מעט אודות דרכי המניעה של המחלה. ראשית, יש להקפיד כי בעת ניגוב הישבן בבנות ובנשים, פעולת הניגוב תהיה מהכיוון של הנרתיק לכיוון של פי הטבעת ולא להפך וזאת על מנת שלא להעביר את חיידקי המעיים שנמצאים בצואה לפתח השופכה ממנו הם יכולים לנדוד לדרכי השתן. כמו כן חשוב מאוד שלא להימנע מלהטיל שתן כאשר מתעורר הצורך להשתין.
מעבר לכך חשוב לשתות מים לאחר קיום יחסי מין ולהשתדל להשתין לאחר קיום יחסי מין כדי לשטוף את החיידקים שחדרו לדרכי השתן בזמן המשגל. יש גם כן להימנע במידת האפשר משטיפה של הנרתיק בדאודורנט או בחומרים מבשמים לעתים תכופות.
כדי להפחית את הסיכון להידבק במחלה מומלץ גם כן להימנע מישיבה באמבט ולהקפיד הקפדה יתרה על היגיינה אישית. מעבר לכל זה שתייה מרובה של מים מפחיתה אף היא את הסיכון לחלות במחלה.
טיפול בדלקת
בדרך כלל הטיפול בדלקת בדרכי השתן יכלול מתן של תרופות אנטיביוטיות, תרופות משככות כאבים וטיפול בגורם שהוביל להיווצרות הדלקת. כך למשל אם מקור הדלקת בחסימה של דרכי השתן על רקע של ערמונית מוגדלת, חלק מהטיפול יוקדש להקטנת הערמונית במידת האפשר.
כמו כן, חשוב מאוד שלאחר שמסיימים את הטיפול האנטיביוטי, תבוצע בדיקת תרבית שתן כדי לאשר שהנוכחות החיידקית נעלמה מהשתן.
מאחר וקיימים הבדלים אנטומיים בין גברים לנשים, משך הטיפול משתנה בין שני המינים. בקרב נשים ייתכן שהטיפול הנדרש יימשך בין שלושה לחמישה ימים בלבד בעוד שבקרב גברים ייתכן והוא יהיה ארוך יותר ויימשך בין שבוע לעשרה ימים. במידה ומדובר על מקרה של דלקת חמורה במיוחד הרי שהטיפול יכול להימשך גם עד שלושה שבועות.
טיפול קו ראשון
מתן של TMP-SMX כמו למשל רספרים או מתן של ניטרופוראנטואין כמו למשל מקרודנטין. מדובר על תרופות אנטיביוטיות שנחשבות ליעילות מאוד במיגור הנוכחות החיידקית בדרכי השתן.
טיפול קו שני
מתן של תרופות כמו פוספומיצין, תרכובות בתא-לקטמיות או תרופות שונות ממשפחת הפלורוקינולינים. מעבר לכל התרופות האנטיביוטיות ישנן תרופות שמיועדות להביא להפחתה בחומרת הכאב כמו למשל סדורל או אוריקל.
מעבר לכך ישנה אפשרות לעשות שימוש למשל במיץ חמוציות שמביא לעלייה בחומציות של השתן ובעקבות כך פוגע ביכולת השגשוג של החיידקים. באופן כללי מומלץ מאוד להרבות בשתיית מים במשך תקופת ההחלמה.