בדיקת ציסטוסקופיה

ציסטוסקופיה, אנדוסקופיה של דרכי השתן או ציסטואורתרוסקופיה, היא בדיקה שמאפשרת לרופא לאבחן בעיות שונות בדרכי השתן ובמקרים מסוימים אף לטפל בהן במהלך הבדיקה עצמה.

במהלך ביצוע הבדיקה מוחדר לדרכי השתן התחתונות מכשיר שנקרא בשפה המקצועית ציסטוסקופ שמכיל סיב אופטי המאפשר החדרה של נוזל ישירות לשלפוחית השתן. כמו כן בעזרת הציסטוסקופ ניתן לקחת דוגמית רקמה, לצרוב אזורים מדממים, להוציא אבנים ועוד.

מתי נעשה שימוש בבדיקה?

ישנם מצבים רבים שמצריכים לעשות שימוש בבדיקת הציסטוסקופיה. בין היתר מדובר על מצבים בהם ישנו צורך להוציא אבנים מהכליה, במצבים בהם ישנו צורך לאבחן גידולים סרטניים בשלפוחית השתן, במקרים בהם יש לטפל בהיצרות של השופכה וכן במקרים בהם ישנו צורך לברר את הסיבה לקיום של דלקות בדרכי השתן שחוזרות ונשנות. מעבר לכך עושים שימוש בבדיקה כהקדמה לניתוחים בשופכה ובשלפוחית השתן.

פעולות הכנה מיוחדות לפני הבדיקה

שבוע לפני הבדיקה יש לבצע תרבית שתן ובדיקת שתן כללית על מנת לוודא שלא קיים זיהום בדרכי השתן. במרים בהם מתגלה כי אכן קיים זיהום, הרי שלרוב יוחלט שלא לבצע את הבדיקה אלא לדחות אותה. כמו כן במקרים מסוימים ייתכן כי האורולוג ימליץ על נטילת אנטיביוטיקה לפני ביצוע הבדיקה כטיפול מונע.

במידה והבדיקה מבוצעת תחת הרדמה מלאה או תחת טשטוש הרי שלרוב הנבדקים יונחו לצום במשך מספר שעות לפני הבדיקה.

כמו כן במידה והנבדק נוטל תרופות כמו קומדין או אספירין שמיועדות לדלל את הדם ייתכן והוא יונחה להפסיק ליטול את התרופות כדי להפחית את הסיכון לדימום בעקבות הבדיקה.

כיצד מתבצעת הבדיקה?

הבדיקה מתבצעת על ידי רופא אורולוג כשלעתים יימצאו בחדר הבדיקה אנשי מקצוע נוספים. הנבדק צריך לשכב על גבו ברגליים פשוקות ומורמות והבדיקה מתחילה רק לאחר שהאזור של איבר המין עובר חיטוי מיוחד על מנת שהבדיקה עצמה לא תגרום לזיהום בדרכי השתן.

את הבדיקה מבצעים תחת הרדמה אך לא בכל המקרים מדובר על הרדמה מלאה. במקרים מסוימים מדובר על הרדמה מקומית בלבד באמצעות ג’ל מאלחש, במקרים אחרים מדובר על טשטוש בלבד ועוד.

במהלך הבדיקה הרופא מחדיר את הציסטוסקופ לשופכה ומשם ממשיך ומחדיר אותו לשלפוחית השתן. את פנים דרכי השתן ניתן לראות דרך העינית של המכשיר אך ברוב המקרים התמונה מוקרנת על צג שממוקם בחדר הבדיקה מול עיני הרופא.

במהלך הבדיקה הרופא מחפש עדות לממצאים מסוימים שכוללים בין היתר מומים אנטומיים שונים, דלקת בדרכי השתן, אבנים בדרכי השתן, גידול סרטני ועוד. הבדיקה נמשכת בממוצע כעשרים דקות בלבד ברוב המקרים אך עלולה להימשך יותר זמן במידה והפעולה כוללת גם צריבה של כלי דם פגועים או נטילה של דוגמית רקמה (ביופסיה).

האם הבדיקה כרוכה בתופעות לוואי או סיבוכים מסוימים?

לפני שעוברים את הבדיקה חשוב להבין כי בהחלט תיתכן הרגשה של גירוי בשלפוחית או של אי נוחות בשלפוחית ובשופכה. נבדקים מסוימים יכולים לחוש דחף לתת שתן בתדירות גבוהה ואחרים יכולים לחוש מעין תחושת לחץ בבטן התחתונה.

כמו כן ייתכנו סיבוכים מסוימים שנחשבים לנדירים מאוד כמו למשל דימומים או זיהום בדרכי השתן. במקרים נדירים במיוחד עלולים להיווצר לאחר הבדיקה קרישי דם שעלולים לחסום את דרכי השתן ולגרום אף לאצירת שתן.

במידה ואחרי הבדיקה חום הגוף עולה מעל שלושים ושמונה מעלות, במידה ומופיע דם בשתן או שהנבדק לא מצליח לתת שתן חמש שעות מסיום הבדיקה, הרי שישנו צורך לגשת בדחיפות לקבלת עזרה רפואית.

האם מותר לנהוג לאחר הבדיקה?

כפי שציינו, לא תמיד הבדיקה מבוצעת תחת הרדמה מלאה. אי לכך, במידה והיא בוצעה בהרדמה מקומית בלבד, הרי שבהחלט ניתן לנהוג ישר אחריה. עם זאת, במידה והיא בוצעה תחת הרדמה מלאה או תחת טשטוש, חל איסור מולט לנהוג במשך שש שעות מרגע סיום הבדיקה.