גורם סיכון הוא כל דבר המשנה את הסיכוי להופעת מצב רפואי מסוים. גורמי סיכון מסוימים, כגון עישון, ניתנים לשינוי. אך גורמים אחרים, כגון היסטוריה משפחתית או גיל, אינם ניתנים לשינוי. יחד עם זאת, גם אם קיימים מספר גורמי סיכון, אין פירוש הדבר שאדם יסבול ממחלה או מצב רפואי. אנשים רבים עם היסטוריה משפחתית של דלקת בשלפוחית השתן, אינם סובלים מהמחלה.
מומים מולדים בשלפוחית השתן
לפני הלידה, קיים קשר בין הטבור ושלפוחית השתן. אם חלק מהקשר זה נשאר לאחר הלידה, התינוק עלול לפתח זיהומים. יחד עם זאת, זהו מצב נדיר המתרחש בקרב פחות מחצי אחוז של כל מקרי הדלקת בשלפוחית.
זיהומים בדרכי השתן, כגון אבנים בכליות ובשלפוחית, צנתרים לשלפוחית הנותרים במקום זמן רב, זיהום טפילים העשויים לחדור לשלפוחית, והיסטוריה משפחתית של דלקת כרונית בשלפוחית, עשויים להגביר את הסיכון של אדם לפתח את המחלה, אך עדיין לא ברור אם הם למעשה הגורמים העיקריים להתפתחות המצב. דלקת בדרכי השתן עשויה להיווצר באזורים רבים בשלפוחית, וכן בציפוי הפנימי של הכליות, השופכנים והשופכה.
גנטיקה והיסטוריה משפחתית
חלק מהאנשים יורשים תסמונת גנטית המגבירה את הסיכון שלהם לסרטן בשלפוחית השתן. לדוגמא:
תסמונת לינץ’. הידועה אף כסרטן תורשתי הקשור בעיקר למעי הגס וסרטן רירית הרחם. אנשים עם תסמונת זו נמצאים בסיכון מוגבר גם לסרטן שלפוחית השתן ולסרטן השופכנים.
שיטות מניעה ושיפורים באורח החיים
לכן, שיפור בתפקוד מוביל למניעת הדלקות ותוצאותיהן, כגון נזק לכליות ותחלואה הקשורה לדלקת. התערבות נוספת המקדמת את המניעה קשורה להגברת צריכת הנוזלים, המקדמת פינוי יותר סדיר של השלפוחית ומונעת הצטברות חיידקים.